בנפש התינוק טבוע צורך ראשוני פנימי להתקשרות עם דמות מטפלת משמעותית שתעניק לו חום ואהבה ותספק לו קרבה והגנה.

קיימת אצל התינוק כמיהה שדמות זו תהיה רגישה לצרכיו ותהיה שם עבורו באופן רציף וקבוע.

תפקיד ההורים בגיל זה לעזור לתינוק לרכוש ביטחון ואמון בסיסי בסביבה ובמקביל להקנות לו תחושה שהוא משמעותי ובעל ערך. השפעתה של ההתקשרות בגיל הינקות תמשיך להתקיים ולהשפיע גם בבגרות ובהמשך החיים.

האופן בו האדם תופס ומעריך את עצמו מושתת על איכותה של מערכת היחסים בגיל הינקות. בהתאם לקשר שנוצר עם הדמויות המשמעותיות הילד תופס את העולם ומגבש ציפיות והערכות לגבי עצמו וסביבתו.

​

תפקיד ההורה בתקופת הינקות והגיל הרך משמעותי ביותר, אך מה קורה בהמשך כאשר התינוק גדל והופך לילד, נער, מתבגר..

הדמויות ההוריות ממשיכות להיות משמעותיות בכל גיל ובכל שלב שכן צורך באדם משמעותי אינו מפסיק לעולם. המבט האוהב של ההורה, העיניים הגאות והמאמינות, הן הנוטעות בילד תחושת ביטחון ואמונה בעצמו והן הדוחפות אותו, גם ללא מילים, לצמיחה, גדילה והתפתחות.

​

​

אודותי

בהיותי בת 24 נישאתי ולאחר כשנתיים המערכת הזוגית התפרקה.

הייתי אמא טריה לפעוט בן חודשיים. היה לי ברור שכדי לגדלו להיות ילד ואדם מאושר עלי למצוא בעצמי את המפתחות לאושר שלי. 
הייתה בתוכי תמונה איך צריכים להראות חיי, וזוגיות הייתה מרכיב משמעותי בהם, אך עתה התמונה התנפצה לרסיסים והבנתי שעלי לאסוף את הרסיסים וליצור תמונה חדשה.
התחלתי תהליך בירור פנימי: מהם רצונותי, כיצד אני בוחרת בחיי, מה מניע אותי, מה מנהל אותי,

באיזו מידה אני מאפשרת לסביבה להשפיע על החלטותי ובחירותי,

האם אני לוקחת אחריות מלאה ובלעדית על חיי או מושפעת מגורמים חיצונים לי.
מי אני, מה נכון לי ומה האמת שלי. 
תהליך חקירת וחיפוש האמת אינו תהליך פשוט.
ישנן עליות ומורדות, התחבטויות ותהיות. מגוון רגשות צפים ועולים, חששות וחוסר וודאות...

אך הרגשתי שעם כל קושי שנקרה בדרכי אני מפתחת בתוכי עוד כלים הנצרכים לי,

אני מגלה בתוכי עוד יכולות וכוחות פנימיים,

אני רוכשת עוד מפתחות לפתיחת דלתות שמעולם לא ידעתי אפילו על קיומן,

הרגשתי שכל התמודדות בונה בתוכי עוד קומה,

עוד שלב שיקדם אותי אל המטרה שהצבתי לעצמי:
להיות אדם מאושר שחי על פי האמת שלו.
כיום אני נשואה באושר ואמא לחמישה ילדים מקסימים.
אין ספק שהתהליכים שעברתי סייעו לי לגבש את האני שלי ולהבנות את עצמיותי.

תהליכים אלו הביאו אותי לסייע ולטפל לאנשים במצבים רבים, המתמודדים עם קשיים שונים.

​

השכלה

• B.A בעבודה סוציאלית

• B.A בסוציולוגיה, קרמינולוגיה ואנתרופולוגיה

• מתמחה בדמיון מודרך ו-NLP 

• מדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר

​

​

הילד מילא לעצמו קערה עם קורנפלקס ומזג חלב. החלב נשפך על הרצפה.

התגובה האוטומטית שלנו היא לנזוף: "למה אתה לא נזהר יותר?"

"תמיד דברים נופלים לך מהידיים", " לאף אחד בבית הזה לא אכפת, רק אני צריכה לדאוג שיהיה נקי"

בדרך תגובה זו אני מתייחסת לתוצאות הפעולה- החלב שנשפך.

הביקורת נצרבת בנפש הילד, מחלישה ומערערת את האמונה שלו בעצמו ובערכו הפנימי.

​

התייחסות אחרת היא לכוונת הילד. הוא ניסה להיות עצמאי, לבצע את המטלה בכוחות עצמו. אפשר לעודד אותו על הכוונות : "אני רואה שאתה רוצה להיות עצמאי", " חשוב לך לעשות דברים בכוחות עצמך".

​

ערך עצמי זהו אחד המפתחות החשובים לחיים, זהו מפתח המעניק ביטחון, יציבות והצלחה.

אז מה אנו כהורים צריכים לעשות כדי להעניק לילדנו תחושת ערך עצמי?

​

איתור וזיהוי החוזקות של הילד: בכל פעולה והתנהגות של הילד לאתר את החוזקות והיכולות שלו.

להתמקד בטוב שבילד, להגדיל ולהעצים את הטוב הזה ולהעביר אותו לעוד תחומים בחייו של הילד. 

אם הילד שגה, טעה ונכשל לחפש איפה הוא כן מצליח, לשים את הזרקור את ההצלחות שלו. התמקדות בטוב, ביכולות ובחוזקות מביאה ליציבות ולתחושת ערך עצמי.

​

עזרה ושיתוף. "למה אף אחד לא עוזר בבית הזה?", "תמיד אני צריכה לעשות הכל לבד". "אני לא מבינה, אתם לא גרים פה?"

2. תחושת מסוגלות: עודדו את הילד להיות שותף פעיל, לעזור, להיות תורם ומועיל לזולת. פנו אל ילדכם ובקשו ממנו עזרה, אפשרו לו לתרום ולהיות נחוץ ובעל ערך. עזרה ומעורבות מגבירים את תחושת המסוגלות המסייעת בבניית ערך עצמי.

​

3לא רלוונטי

. תנו מחמאה מנומקת: על המחמאה להיות מחוברת לפעולה של הילד ולהאיר לו את התכונה בתוכו.

"אתה תותח", "את אלופה", "איזה ציור מהמם", אלו מחמאות שתמיד כיף לקבל אך הן לא בהכרח יבנו תחושת ערך עצמי. חשוב שהילד ידע על מה הוא קיבל את המחמאה.

דוגמאות למחמאה מנומקת: "כל הכבוד, התלבשת בכוחות עצמך, אתה מאוד עצמאי", 

אם הילד משתף חבר במשחק, לומר: "כל הכבוד, אתה רגיש ומתחשב בחברך". מחמאה מנומקת המאירה את התנהגות ותכונות הילד בונה בתוכו ערך עצמי.

​

4.הקפידו על גבולות ברורים: שמירה על גבולות ברורים בצורה עקבית לצד מרחב והכלה מקנים לילד תחושת יציבות, ביטחון ומוגנות.

התפתחות רגשית תקינה כוללת חוויה של הכלה וגם מידה של תסכול. ילדים שגדלים ללא תסכול כלל לא יצליחו להשתלב בעולם.

​

5. הימנעו מביקורת: ביקורת זוהי דרך חינוך המתמקדת בשלילי ושמה דגש על הטעויות והשגיאות.

המסר שעובר לילד :"אתה לא מספיק טוב".

הביקורת נצרבת בנפש הילד, מחלישה ומערערת את האמונה שלו בעצמו ובערכו הפנימי.

​

העובדה שהילד לא פעל נכון אינה מעידה על כך "שהוא לא מספיק טוב", אלא על כך שיש לו קושי וצריך לסייע לו ולתת לו כלים מתאימים. אז במקום להתמקד במה הוא עשה לא טוב, למדו אותו איך אפשר אחרת...​

​

​

​